עמיר
יגאל עמיר הוא סוכן שב"כ שגוייס ב 1992 ונבחר לביים את ההתנקשות ברבין. יגאל עמיר היה אמור לבצע באותו ערב פרובוקציה קטנה תוך שימוש ביריות סרק, אולם רבין התמוטט במהלך הנסיעה ואחד המאבטחים נאלץ לירות בו על מנת לטשטש את אופן התמוטטותו של רבין.
רבין הגיע למיון עם פצע יריה בודד בחזה. לאחר 45 הוא נפטר ומייד לאחר מכן ירה השב"כ בגבו את 2 כדורי ההולופוינט שיוחסו ליגאל עמיר. כל הדברים האלה אומתו מול המסמכים הרפואיים אחת לאחת.
בינואר 2006 הוגשה לבג"ץ עתירה שדרשה לפסול את מסקנות ועדת שמגר שהתבססו על הדו"ח הפתולוגי.

אתמצת בקצרה את החומר העובדתי:
1. יצחק רבין הגיע למיון בשעה 21.52, שהם 22 דקות לאחר שנשמעו יריות בכיכר מלכי ישראל. רבין הגיע למיון באמבולנס נט"ן כשהוא מונשם, ולא במכונית השרד, והוא נרשם בתחילה כ"אלמוני". רק בשעה 22.04, כשהגיעו רובין ודמתי למיון (במכונית ראש הממשלה), ונכנסו לחדר הטראומה בזעקות: "זהו ראש הממשלה, רבין", זיהה הצוות הרפואי שמדובר בראש הממשלה ורבין נרשם במיון בשנית, והפעם בשמו.
2. מכוניתו של רבין כלל לא נסעה לאיכילוב לאחר הארוע בכיכר, אלא חברה לשיירת ראש הממשלה, שנסעה למטה השב"כ ברמת אביב, דרך רחוב בן יהודה ורוקח. בסיום הנסיעה למטה השב"כ, רבין נורה מאקדח 0.22, ונפצע מכדור בודד שחדר בקידמת החזה (2 ס"מ מעל לפיטמה הימנית) ונתקע בחוליה D6, תוך כדי ריסוק החוליה והצלע הנגדית.
3. פציעתו של רבין בעמוד השידרה, גרמה לשוק ספינלי, והרופאים הזליפו לו 8 מנות דם וקולואידים כמקובל. רבין נפטר מפצעיו בשעה 22.30, ומותו נקבע ע"י ד"ר קלוגר וד"ר גוטמן.
4. זמן קצר לאחר שהצוות הרפואי עזב את חדר הטראומה, ירו אנשי שב"כ שני כדורים נוספים בגופה של רבין, וזאת על מנת להתאים את סיפור הרצח לתרגיל ההתנקשות המבויים, שכלל את יגאל עמיר. בגופה של רבין נורו 2 כדורי הולופוינט (כדורי ההולופוינט נבחרו על מנת לוודא שהקליעים לא ייצאו מחוץ לגופה).
5. הרופאים נקראו לשוב למיון, ולטפל בגופה של רבין, על מנת שפצעי הירי החדשים ייכללו בדוחות הרפואיים. הרופאים נאלצו לקחת את הגופה לחדר הניתוח.
6. לאחר קביעת מותו של רבין בשנית, דרש השב"כ מפר' היס לבצע את הנתיחה הפתולוגית באיכילוב, ובנוכחות אנשי שב"כ בחדר הנתיחה. היס מילא את רצון ראשי השב"כ והשמיט את הקליע הקטלני בעמוד השידרה, וכמו כן קבע שסיבת המוות הינה שני הכדורים שנורו בגופה לאחר קביעת מותו של רבין.
7. השב"כ גם סילק את מסמכי המיון המקוריים והושיב את ד"ר גוטמן למחרת הרצח לכתוב את המסמכים מחדש, והפעם תוך השמטת עניין האמבולנס והכדור הקטלני בחזה, עימו הגיע רבין למיון.
8. למרות מאמצי השב"כ והפרקליטות לסלק את המסמכים הרפואיים המקוריים, הגיעו שני מסמכים/ממצאים קריטיים לידיו של נתן גפן, האחד הוא מסמך המיון שנכתב ע"י ד"ר גוטמן מייד לאחר קביעת מותו של רבין, והשני הוא צילום הרנטגן שהוכיח סופית שאכן סיבת המוות היתה קליע בודד בעמוד השידרה שנורה מלפנים.
בנוסף, הגיעו לידיו של גפן המסמכים הרפואיים המשוכתבים, שלמרות העלמת הכדור הראשון, גם הם תואמים במדוייק את החומר העובדתי שצויין, כדור בודד בחזה, ועוד שני כדורים בגופה.
9. נכון לעכשיו, בג"ץ חפץ לדחות על הסף את העתירה הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של היס, אולם כבר שנה אין כנראה בנמצא שלושה שופטים שיעזו להצהיר כי הדו"ח הפתולוגי של היס בפרשת רצח רבין אינו שיקרי.
10. מכיוון שרבין נרצח בזמן הנסיעה, ושני הכדורים הנוספים נורו בחדר הטראומה, הרי שיגאל עמיר הוא שחקן מישני, כמובן שאינו הרוצח ומכאן שעדנה ארבל, בסיועו של יגאל עמיר ושל מישאל חשין, "תפרו" למרגלית הר שפי תיק.
להלן צילום החזה של רבין שחשף את הקליע הקטלני בעמוד השידרה שממשלת ישראל, השב"כ, ועדת שמגר ובג"ץ כל כך רצו להעלים. הקליע בעמוד השידרה שהרג את רבין מסומן בחץ אדום:
.JPG)
המסמך הסודי ביותר בישראל - סופה של עלילת הדם!
זהו המסמך הראשון שכתב ד"ר גוטמן, והוא מפרט את פציעתו של רבין ואת הטיפול הרפואי שקיבל- עד קביעת מותו בשעה 22.30. הביטו על המיסמך ותיווכחו שרבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון עמוד השידרה ( D5-6), עם ריסוק של החולייה. מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני. מותו של רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה.
.jpg)
אם כן, לאחר קביעת מותו של רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל),
נורו בגופתו של רבין 2 יריות נוספות בגב.
הסבר למיסמך המיון הנ"ל
כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית (מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר. כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).
במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה):
דם בכמות בינונית, הרבה קרישים (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)
פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 3-2.5 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)
פצע היציאה לכוון D5-6 (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה")
עם ריסוק של החוליה
נעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)
עיסוי
אדרנלין תוך לבבי
קיצוב (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב)
אשר נמשכו לפחות 30-40 דקות.
קיבל כ-8 מנות דם
בוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה,
לא נראה דמם אקטיבי זהו משפט קריטי!!! משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח
(בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים,
שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב)
נקבע מוות
נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95
(יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר רבין לאחר עירוי
של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה)
מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם כבר מדווח על מות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה)
תם ונשלם, רצח רבין שהיה כה קשה לפיצוח, כמעט בלתי אפשרי, בשל החיסיון שהוענק ע"י בכירי המימסד, פרקליטות, בתי המשפט וכיוצא בזה להנצחת השקר, פוצח הודות למספר טעויות אנוש. ואתם יודעים מה הכי מדהים? אם תבחנו זאת כעת, תיראו שמדובר בסתם פשע פשוט, אפילו משעמם... אילמלא דובר ברצח ראש ממשלה. "כולה" הפלילו אדם ברצח ע"י 2 יריות בגופה, כל כך מסובך? נו, והיה צריך לחכות לשם כך 10 שנים?
חדשות ש' 24:00 בזמן אמת - מיד לאחר רצח רבין 4-5.11.1995
"..כדור אחד פגע בראש הממשלה בחזהו ו-2 כדורים נוספים פגעו ופצעו את ראש צוות שומריו של מר רבין."..
כך דיווחה הקריינית יהודית בן יעקב את חדשות חצות של ליל הרצח (24:00).
ערכו את החדשות, אריה שור, בן ציון יריב, אורה הרמן ורון נשיאל. כאמור החדשות מפי, יהודית בן יעקב.
שמתם לב? כדור אחד בחזה - חדשות 24.00 בליל הרצח - אז לא חבל על כל הטירחה?
הכל התחיל בהתנקשות מבויימת אשר תוכננה חודשים ספורים קודם לכן במסווה של "תרגיל שב"כ, אלא שמאבטחי השב"כ כשלו ויגאל עמיר הצליח לירות 3 כדורי סרק. רבין נכנס למכוניתו ללא פגע והוסע למטה השב"כ, אך כעבור 10 דקות הוא נורה במכוניתו ע"י מאבטח שישב במושב הקידמי-ימני. רבין הובהל ממטה השב"כ למיון כשבגופו קליע בודד (0.22) שחדר בקידמת החזה מימין וגרם לריסוק החוליה D5. בשעה 22.30, לאחר 40 דקות טיפול, נפטר רבין מפצעיו, ואולם עם יציאת הצוות הרפואי מחדר הטראומה, נורו בגופה שני כדורי הולופוינט 9 מ"מ נוספים, אשר נועדו ליחס את הרצח ליגאל עמיר. הרופאים הוחזרו למיון ואולצו לבצע פעולות רפואיות שיסייעו בטשטוש התרחיש האמיתי, ולשכתב את המסמכים הרפואיים . הרוצח האמיתי, שהספיק לירות כדור בודד בחזהו של רבין, התאבד/חוסל במקום, ובמקום מושבו נתגלה כתם דם גדול. גופתו של המאבטח-רוצח הובאה למיון בליל הרצח, אך ועדת שמגר נקטה בפעולות נמרצות להעלמת קיומו. נוסף למאבטח הרביעי, ש"נעלם" בנסיבות מסתוריות, דאגה ועדת שמגר לטשטש גם את היעדרו של ג.ה., שהיה צריך להיות המאבטח המוביל.
בתמונה נראה המאבטח הצמוד (אבי) שועדת שמגר העלימה את זהותו.
עתירה לבג"צ מ- 8/1/06: "לפסול הדו"ח הפתולוגי של פר' היס" http://rotter.net/forum/politics/6344.shtml
עשר הדקות הגורליות - מהתנקשות מבויימת לרצח אמיתי
את סיפור הרצח המוזר ראוי להתחיל דווקא בכרמי גילון, אשר עבודת המוסמך שלו עסקה במתנקש היהודי הבודד, ועם הרקורד הזה הוא מתמנה ע"י יצחק רבין לראשות השב"כ (למגינת ליבו של הימין, אשר התרעם על כך שלראשונה בתולדות המדינה מתמנה ראש שב"כ דווקא מן האגף היהודי).
אם עוקבים אחר העיתונות, נראה שכרמי גילון מתחיל לספק את הסחורה באוגוסט 1995, אז הוא פותח בקול תרועה רמה את קמפיין המתנקש היהודי הבודד, ואפילו רץ לתקשורת עם הפרופיל המדוייק של יגאל עמיר (חובש כיפה, לא מתנחל, גר בהרצליה ולומד בבר אילן).
הצד השני של המטבע, קרי יגאל עמיר, גוייס לשב"כ ב- 1992, ונשלח באותה שנה לריגה כמאבטח. יגאל עמיר נשאר פעיל בשירות, שכן הוא התייצב לעצרת עם תעודת איש שב"כ חתומה ע"י ראש השב"כ הקודם, יעקב פרי, והוכר ע"י השוטרים והמאבטחים כ"סמוי".
לסיכום עד כאן, נראה שבאוגוסט 1995, הבשילו התנאים לביום התנקשות, מהלך שעשוי היה להעלות את קרנו של כ' בעיני הממונים, במקביל לשיפור מעמדו העגום של רבין בסקרים.
על מנת לשמור על אותנטיות, בוצעו ההכנות למהלך במסווה של תרגיל שב"כ, כשרק מתי מעט יודעים מהי מטרתו האמיתית של "התרגיל". כמו כן, התקשורת גוייסה במלוא הקיטור על מנת לשדר "אווירת הסתה", במיסגרתה בויים הטקס של ארגון אי"ל בראשותו של אבישי רביב, נעקר הלוגו ממכוניתו של רבין ע"י אביגדור אסקין, ואבישי רביב קיבל היתר גורף להתפרע, להתנכל לערבים ולהודות ברצח בחלחול.
- - - רצח רבין = משוואה בשני נעלמים - - -
הנעלם הראשון - המאבטח הרביעי (איש המיסתורין)
על מנת להבין את הסיפור האמיתי מאחורי רצח רבין, יש להציב במרכז התמונה דמות מיסתורית, דמות אשר ועדת שמגר וכל המנגנון שסייע בבניית הגירסה הרישמית השיקרית, ובטישטוש התרחיש האמיתי לרצח רבין, מאד לא רצה שתדעו עליה, ואף נקט באמצעים להעלמת קיומה מתודעתכם,
וכשגורמים אלה נאלצו בכל זאת להתייחס משהו, הם עשו זאת ברמזים סתומים בלבד, תוך שימוש בהטעיות מתוחכמות.
אם כן, מדובר במאבטח הרביעי (בעיתונות הוא נקרא המאבטח השלישי), גבר הלבוש בחליפה כהה, חולצה בהירה וענב עניבה שחורה, אשר במהלך הצעידה ממדרגות החניון לעבר מכונית השרד, ביצע תמרון מוזר וקריטי- אשר הסתיים בנטישת גבו של רבין.
הנקודה הקריטית
איש המסתורין שלנו היה כאמור אחד מארבעת המאבטחים בחוליית הליווי הצמודה. עם סיום הירידה במדרגות, התפרסה החולייה למצב שבו שני המאבטחים הסוגרים ניצמדו לגבו של רבין (א.ה. מימין ואיש הצמד שלו, קרי המאבטח הרביעי משמאל), ואילו השניים האחרים התייצבו האחד לימינו (יורם רובין) והשני לשמאלו (ש.ג., הצמד) של רבין.
עיתון "הארץ" בישר ב- 27/11/95 בכותרת ראשית, כי ועדת החקירה הפנימית של השב"כ, אשר חקרה את רצח רבין, זיהתה את הנקודה הקריטית שאיפשרה את "הרצח". מדובר במהלך מוזר ותמוה שביצע המאבטח הרביעי במהלך הצעידה, כאשר אותו מאבטח נטש לפתע את גבו של רבין, וזאת לאחר שעצר, הסתובב ימינה ולבסוף פנה לאחור והשאיר את גבו של רבין חשוף.
עיתון "הארץ" ציין גם שהועדה לא היתה מסוגלת לעמוד על סיבת הנטישה והפנייה לאחור של המאבטח הרביעי (להוציא את התרשמותו של ישראל מורדי, שהמאבטח הרביעי פנה לדבר עם מישהו). מכאן אנו למדים שהמאבטח הרביעי עצמו "נעלם" איכשהו בסמוך מאד לרצח, או אף בליל הרצח עצמו, ולכן לא ניתן היה לשאול את פי המקור. נסיבות "היעלמו" של המאבטח הרביעי יכולות להסביר את הניסיון של ועדת שמגר להעלים את קיומו גם בדו"ח שמגר.
מה ניתן לדעת על זהותו של המאבטח הרביעי?
לשם כך, ניעזר בתמונות שצולמו ובסרט של קמפלר:
שלב הירידה בגרם המדרגות: בתמונה של שלווינסקי במורד המדרגות, נראים שני מאבטחים המכסים את גבם של בני הזוג רבין, ושניהם לבושים בחליפות הדורות ועונבים עניבות. המאבטח הנמצא לימינו של רבין ומעט מאחוריו הינו יורם רובין, ואילו המאבטח הנמצא ממש מאחורי גבו של רבין הינו גבר נאה, שייחודו הוא בכך שהינו האדם היחיד שועדת שמגר "התעלמה מזהותו". לבושו ההדור של אותו מאבטח, ומיקומו מעידים על מעמדו הרם בחוליית האבטחה הצמודה.
אלא שלמרות ההתעלמות הבוטה בדו"ח שמגר מזהותו של המאבטח הנ"ל, אשר היה צמוד לגבו של רבין במורד המדרגות, ניתן לזהות את שמו באחד מנספחי הועדה, אשר בה צויין בכתב יד שמו של כל מלווה בתמונה של שלווינסקי. נראה ששמו של המאבטח "הבלתי מזוהה" הוא אבי (אפשרות פחות סבירה גבי, אם האות הראשונה היא ג' ולא א').
ההסבר בתחתית התמונה שייך לד"ר ברונשטיין
המאבטח שועדת שמגר העלימה את זהותו
על כל פנים, בדו"ח הגלוי דאגה ועדת שמגר לבצע תרגיל הטעיה מתחכם, המטשטש את היעדר שמו של אחד מתוך ארבעת חברי חוליית הלווי הצמודה, וזאת בדרך של הוספת שם לא רלוונטי.
מתוך דו"ח שמגר:
וזה סדר צעידת הפמליה:
(א) המאבטח ג.ה., המוביל;
(ב) אחריו ראש הממשלה ובקרבה צמודה אליו מימינו, מפקד חולית הליווי הצמודה יורם רובין;
(ג) מצד שני, המאבטח איש הצמד ש.ג.;
(ד) במרחק קטן, כסוגר מאחור, הלך המאבטח א.ה.
אם כן, ועדת שמגר מצרפת את שמו של המוביל (ג.ה.) לשמות שלושת המאבטחים מחוליית הליווי הצמודה (ומתעלמת מן המאבטח הסוגר, איש הצמד של א.ה.), ובכך מתקבל הרושם שבידינו שמות כל ארבעת חברי חוליית הליווי הצמודה.
על העובדה שהמוביל אינו חלק מארבעת חברי חוליית הליווי הצמוד ניתן ללמוד ממחקרו של ד"ר ברונשטיין:
"לחוליה של יורם רובין היה מוביל קבוע, שעדי אזולאי החליפו אישית בצעידה זו".
"כמו כן, בדו"ח מצויין רק סוגר אחד, א.ה., ואולם בחוליית הליווי הצמוד היו שני סוגרים, אך ה"צמד" של א.ה., הנראה היטב בסרט של קמפלר (המאבטח הרביעי), אינו מוזכר כלל בדו"ח שמגר".
במילים אחרות, ועדת שמגר צירפה את שמו של המוביל (ג.ה.) לשמות שלושת חברי חוליית האבטחה הצמודה, והמאבטח הרביעי נותר עלום השם, תוך כדי כך שהועדה מותירה "חור" וירטואלי מאחורי גבו של רבין (רק סוגר אחד). אלא שה"חור" הדמיוני הופך לאמיתי בקירבת העציץ, שלידו שוהה יגאל עמיר. העלמת זהותו ואף קיומו של הסוגר השני, מלמדת מחד על רגישות העניין, בדומה למידע על הנקודה הקריטית שאיפשרה את הרצח, ומאידך הדבר מפליל את ועדת שמגר, שבדומה לזיופים במסמכים הרפואיים היא מהווה חלק אינטגרלי ממנגנון הרמייה.
.JPG)
מייד נדון בתימרון המוזר של המאבטח הרביעי, הצמד של א.ה., המאבטח שועדת שמגר התעלמה מקיומו, ואם מישהו סבור כעת שהמאבטח הרביעי, עלום השם והזהות, הוא לא אחר מאשר המאבטח שהיה צמוד לגבו של רבין במדרגות, והשם "אבי" נרשם על מיצחו, הוא נמצא בחברה טובה.
שלב הצעידה לעבר המכונית והתמרון המוזר של המאבטח הרביעי:
בסרט של קמפלר, נראית לראשונה פמליית ראש הממשלה כשהיא צועדת מכוון המדרגות לעבר מכוניתו של ראש הממשלה והעציץ המפורסם. בתמונה הראשונה, בה עדיין לא רואים את ראש הממשלה, נראה גבר גדל מימדים הלבוש בחולצה בהירה (מסומן בחץ אדום), ונמצא בטור השמאלי שמקדם את פני הפמליה (נכנה אותו X). מייד לאחר מכן מגיח המאבטח ש.ג. מחוליית הליווי הצמודה, בחור גבוה ורחב מידות, הלבוש בחולצה קצרה בהירה ומתחתיה חולצה שחורה.
ש.ג. מקדים את ראש הממשלה, ובכך מאפשר לבחור גדל המימדים הרוכן לכוונו של רבין להושיט יד ימין ארוכה לרוחב חזהו של המאבטח הרביעי, וכנראה שרבין תוך כדי צעידה מניף את ידו השמאלית ומחזיר לחיצת יד מהירה. ש.ג. עוצר, מסתובב לאחור וממתין עד שיגיע רבין, ואז מיישר עימו קו ומסתובב חזרה לכוון הצעידה, וזאת תוך כדי שליחת יד ימין ארוכה לאחור, לעבר X, שכנראה מחזיר גם לו לחיצת יד מהירה. הסמכותיות של האיש ניכרת מייד הן בשל קירבתו לראש הממשלה והן בשל העובדה שהוא לא מהסס לחסום את נתיב תנועתו של שוטר מלווה המתקדם לעברו.
אז מגיע הרגע המוזר ביותר, בו X נצמד למאבטח הרביעי מעט לפני העציץ, טופח על כתפו הימנית ואולי אף מנסה למשוך אותו שמאלה (או לסמן לו על משהו משמאל), ואז שולח המאבטח הרביעי טפיחה קלה בכף ידו השמאלית למאבטח ש.ג שלפניו, ועושה לפתע פניית ציר של חצי סיבוב ימינה, ובהמשך משלים בפנייה לאחור.
בכך יוצר הנוטש חור בטבעת האבטחה, אליו נכנסים ישראל מורדי ויגאל עמיר. השאלה הגדולה היא האם יש קשר בין X לבין המאבטח הרביעי, והאם X ניסה לרמוז/למקם את המאבטח בכוונו של יגאל עמיר.
יתר התמונות ברצף בתחתית העמוד.
רביעיית המאבטחים:
נקודה צהובה = יורם רובין, כחולה = ש.ג.
ירוקה = א.ה., אדומה = המאבטח הרביעי.
הנעלם השני - המוביל של הפמליה
דמות מפתח נוספת שהועדה מעלימה, הינו המוביל שלא הוביל. מדו"ח שמגר ניתן להבין שהמוביל של הפמליה היה א.ה. (ראה למעלה), בעוד שעדי אזולאי צעד בקירבת החולייה המלווה: "בקרבת החוליה המלווה ומלפניה צעד גם ע.א. ראש ענף המבצעים של היחידה".
.JPG)
ואולם ד"ר ברונשטיין עמד על כך שהמוביל הקבוע של החולייה נעדר:
לחוליה של יורם רובין היה מוביל קבוע, שעדי אזולאי החליפו אישית בצעידה זו. הוועדה קיבלה הסבר לא משכנע להחלפה. אזולאי העיד בוועדה (וגם חזר על עדותו בבית-המשפט), כי טיפל בארגז מכשירים, שעמד במסלול הצעידה. לפי הסרט, לא היה שם כל ארגז; ולפיכך, לא היה כל טיפול בו. אזולאי רצה, כנראה, לעמעם את חלקו באירוע – הובלת ראש הממשלה היישר לקרבת המתנקש (קטע מדבריו של ד"ר ברונשטיין).
אם נפתח מעט את הנושא, נבין שהועדה מנסה לטשטש את היעדרו של המוביל הקבוע והחלפתו בעדי אזולאי, ובמקביל אנו מתוודעים למיכשול בו נתקל המוביל, מכשול (רישמית, מדובר בציוד של אביב גפן) שעיכב את המוביל, אם כי מכיוון שלא נראה שעדי אזולאי התעכב בשל מכשול כלשהו, לא נותר אלא להניח שהכוונה היא להנמקת היעדרו של המוביל הקבוע של חוליית האבטחה, כשגם הפעם לא ניתן כפי הנראה לקבל את הסברו של המקור.
היעדרו של המוביל הקבוע, וההסבר הלא משכנע שקיבלה הועדה להחלפה, מציבים את המוביל הקבוע גם הוא במרכז, שכן הרוצח האמיתי חוסל/התאבד בליל הרצח, וכל היעלמות של מאבטח צריכה להדליק נורה אדומה, שמא יש קשר בין ההיעלמות לרצח. כדאי לזכור שגם הנהג הקבוע של רבין נעדר בליל הרצח וכנראה שגם המאבטח האישי הקבוע התחלף ברובין זמן קצר לפני הרצח.
לשאלה לאן נעלם המוביל הקבוע, האם הוא היה שוטר כמו עדי אזולאי, והאם בתוקף היותו המאבטח המוביל, הוא היה הנוסע הרביעי חשיבות עצומה. ראשית, מפני שיואב לימור דיווח כתבה: "הרגע שלא נשכח", שבמושב הקידמי התיישב שוטר. שנית, יש יסוד סביר להניח שהנוסע שישב במושב הקידמי הימני רצח את רבין, ומייד חוסל/התאבד.
ידוע גם שבחשבון הבנק של יגאל עמיר הופקדה בסמוך לרצח המחאה מחשבון משותף (בנק הפועלים בירושלים) ממקור מוזר, בנו של שופט ביהמ"ש דן אנגלהרד ואדם נוסף ששמו גביר.
לבסוף, ועדת שמגר העלימה את העובדה שיגאל עמיר סיפר בחקירתו כי באוטובוס מהרצליה נסע עימו "פעיל ימין" ש"נדבק" אליו, ותוך כדי כך סיפר לו שאיתמר בן גביר עומד לרצוח הערב את ראש הממשלה. ועדת שמגר עשתה לא מעט על מנת להעלים את קשריו של עמיר עם גורמים שונים בליל הרצח.
נקודה אחרונה, בניגוד לנאמר, יגאל עמיר לא הודה מייד ברצח רבין, אלא לקח לשב"כ 5 ימים להוציא ממנו הודאה, וגם זאת, רק בצילום במצלמת וידאו ניסתרת. גורמים מסויימים אף רמזו שההודאה וההפללה של מרגלית הר שפי הושגה תוך שימוש בחומרים פסיכוטרופיים, המקנים שליטה על הקורבן.
זה אולי גם מסביר את התנהגותו המוזרה של עמיר לאורך כל הדרך.
עוד על השותף של יגאל עמיר
למדנו על השותף של יגאל עמיר מהוריו, שהתראיינו כמה חודשים אחרי הרצח וסיפרו על קיומו של שותף שאינו אבישי רביב, אשר זהותו ידועה להם. כמו כן, שני שוטרים העידו בועדת שמגר, שיגאל עמיר מצא מחסה בצמוד למכונית GMC שחנתה במקום איסטרטגי, ודלת מכוניתה היתה פתוחה, כשהנהג נראה מחליף מילים עם יגאל עמיר, ואף טפח על שיכמו לפני שעזב לעבר הרחוב. השוטרים נתנו תיאור מלא של הנהג ולבושו.
יגאל עמיר נע ונד בין העציץ לבין ה GMC, שם הוא ניצפה ע"י 2 שוטרים כשהוא יושב על המדרגה ומחליף דברים עם הנהג.
מהלך הנטישה של המאבטח הרביעי
רביעיית המאבטחים:
נקודה צהובה = יורם רובין, כחולה = ש.ג., ירוקה = א.ה., אדומה = המאבטח הרביעי.
הוסף תגובה על תגובה |